[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביתר עומר
/
משתגע

01-21-08

סליחה, לרגע חשבתי שאני מאבד את השפיות...
מסתובב ברחוב כמו מפגר, לא מצליח להזכר למה אני שם או מה אני
מחפש או איך הגעתי לשם. עושה סיבובים כמו תמהוני בזמן שכולם
בוהים בי בעיניים מרחמות ומחפשים מסביבי מי אחראי עלי, מי נותן
לי להסתובב ככה לבד? כאילו אני איזה ילד בן 3 שהלך לאיבוד
בסופרמרקט.
אז חזרתי הביתה, "זהו!", אני אומר לעצמי, "די! אתה הרי לא
משוגע, זה סתם אחד מהדברים המטומטמים האלה שאתה עושה בשביל
למשוך תשומת לב כל פעם שעוברות שלוש דקות בלי שאף אחד לא שואל
אותך מה קורה. ובזמן האחרון יש יותר מידי רגעים כאלה, שאתה
מרגיש לבד. כל כך לבד שבא לך להתחיל לעשות עבירות תנועה רק
בשביל לשמוע את הקול של השוטר, ולדעת שהוא מכוון אליך. עד כדי
כך אתה צמא למגע אדם.
אז די, מספיק! מספיק עם הפוזות, אין לך כבר על מי לעבוד, אתה
פה לבד! הגעת כבר למצב כל כך נורא שאתה מנסה לעבוד על עצמך?"
אני צודק, אני אומר לעצמי... אני באמת צריך כבר להפסיק עם
זה... אבל אני לא יכול, לא מצליח לצאת מזה!
בכל אופן, הסיבה שאני כותב לך היא שכשאני (חושב שאני) משתגע,
אז זה נותן לי תירוץ לעשות כל מיני דברים... כי אח"כ אני יכול
לטעון אי שפיות זמנית.
זה כמו ששיכורים יכולים להרשות לעצמם להיות כנים, כי אח"כ הם
יכולים להאשים את האלכוהול, או אפילו להכחיש...
אז שוב, סליחה, פשוט לרגע חשבתי שאני משתגע...
אז הרשיתי לעצמי לשלוח לך את ההודעה הזאת... אני יודע שזה לא
היה במקום, אני יודע שזה חוסר טאקט מוחלט, אבל מה אני אעשה...
זה היה נראה לי רעיון טוב באותו זמן.
כמובן ששניה אחרי זה כבר צעקתי על עצמי, "מטומטם! בשביל מה זה
היה עכשיו? הרי אתה יודע שאתה לא באמת משתגע, אז התירוץ לא
יעבוד!! איזה אידיוט!"
ואז חשבתי לעצמי שזה אולי לא כל כך נורא... בכל מקרה סכ"ה
אמרתי את האמת... האמת תוציא אותך לחופשי, ככה אומרים אנשים
שפויים יותר ממני... אז וואלה זאת האמת, ולהסתיר את זה ולשמור
את זה בבטן לא יעשה לאף אחד מאיתנו טוב.
ואז כשלא ענית חשבתי על זה שוב, והבנתי שהדבר היחיד שהאמת הזאת
שחררה הוא אותנו, אחד מהשני. וכשהמשכת לא לענות, קיוויתי שאולי
יום אחד זה ישתפר. אבל בינתיים אנחנו נמשיך ככה במשחק הזה - את
לא עונה לי, ואני מתעצבן שאת לא עונה לי ולא עונה לך בחזרה,
ואז את בכלל מתעצבנת אז את שוב לא עונה...
ובינתיים השקט הזה בינינו ישגע אותי... וכשאני משתגע אנחנו
יודעים כבר מה קורה לי... אם זה ימשיך ככה אני כנראה אכתוב לך
עוד הודעה שאני אצטער עליה, עוד פעם האמת.
אז סליחה מראש, כי אני באמת חושב שאני מאבד את השפיות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זין! לא שולח את
הלחם - הוא
שלי!


אתם יודעים כמה
אנשים רעבים
בסומליה היו
מתים לקבל חצי
מהלחם הזה?!


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/7/08 7:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביתר עומר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה