חיפשתי אותה עם לפיד בדרכי האדמה ולא מצאתי.
היא חמקמקה כמו אוויר, רוצה לדבוק בבשרה אבל היא לא נראית
באופק.
עצוב לי, כי נפשי מוצפת בכיסופים לטעמה המתוק.
בד בבד המועקה גוברת כאשר היא לא איתי.
מה אעשה כחסר.
טיפסתי על ההרים, במערות זחלתי והתשוקה נשארה, לכן חזרתי
לביתי, כי אולי בביתי תשכך התשוקה.
ושם מצאתי אותה. יושבת בשדרה בשקט, בענווה והאמת שהיא האמת,
ואני חפץ להיות אתה כאחד, כאדם וחווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|