שודדי דרכים עיוורים מגששים דרכם באפילה בכפות ידיים מצוחצחות
שמציצות מתוך מעילים מטונפים,
פוסעים על פסי רכבת בדרכם אל חדרים מלאי אור לבן מסנוור שמהדהד
בצרימת ברזל חורקת,
חדורי ראייה, עיוורים בשיגעונם, מתנכרים באפילה אפופת עשן
סיגריות,
מנהלים דו שיח אינטימי עם קול הכרוז בתחנה,
מזעיפים פנים בלי דעת אל מול האור בקצה המנהרה,
מתבצרים בכוח, כשדפיקות קטנות מרעידות את שרירי לסתותיהם,
שולחים מטחי אש חוקרים דרך חרכי ירי חרוכים מגגות טירות
מתפוררות שזמנן עבר,
וממשיכים הלאה בשעטת מכונות כבירה, דוהרים קדימה במהלך הזמן אל
עבר נקודת העצירה. |
