הטלת צל לאורך כירח זהיר בפסים דקיקים דומה לי
לקרני זיו בחריכת התריסים הפתוחים שהשארת, עת ליל
אליי. בואי. ראי בי
לתהום.
-
השנים בינינו געגוע טרי מדי, כבשן הסרפד לאור הסהר
כעמוד האש - תוכחה לגשרים שרופים.
צער יחלוף, כעגורים
להתכלות, בחלוף השיירה.
-
חורש ימים מטלטל בשעות הלא כלום של זמן גשום. אנחנו
גרגרי החול מטפטפים להטביע אבק. קרקע
חימר.
-
שובי. אל חשכת ימים ארוכים שצעדנו, להאיר לי נדודים שארחק
ולא אבער עוד בספק עתיד להשכח
ביני ובינך. מתחת לחולות קברים חיים, כסומא שידע
להרף עין את קיומו של הנצח.
-
אגדות השמש לא יפליאו זכרונות פחם
|
