|
איך קרה שהדחקתי
מהו אותו זיכרון ששכחתי
אותו טלטול שזעזע את גופי
אותה צלקת שמעטרת עד היום את ליבי
מתעורר בבהלה מנגב את הזעה ומנסה לשכח את התעתוע
ואז מבחין איך על גופי חקוק לו אותו קעקוע
שמזכיר לי שהייתי שם וזה לא ייעלם
ואני כבר עירני ולא אצליח עוד להירדם
ואני לא היחידי ועוד חוזרים ומדברים
ואת מה שקרה הם פוסקים ומזכירים
ואני שוב נתקל באותה החרדה ובאותו הרעד
נזכר במראות בבלגן ובעיקר בפחד
זה לא עוזב אותי ואני חוקק זאת על גופי
זה לא רק חיצוני זה אוכל את נשמתי
אני שרוי בהתקף
זה יימשך עד שהחרדה תלך ותתנדף |
|
|
הו פינקי, אני
אותך מעריץ
הואל בטובך מעט
כריזמה להשפריץ
מי יתנני
פרופסור ירמי בן
יהודה
שראה הילתך, ולו
בשגגה
מי יתנני גרביך,
או קצה מעילך
מי יתנני טמפון
בכוס אחותך
פינקי, הו
פינקי, חרוט
בהסטוריה
מקווה שהבהרתי
לך מהי
"אירוניה"
זוזו לסטרי,
פילולוג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.