מרתכת הקרנבל / סימביוזה |
הלילות הם המשי הפרום של העצים. כביכול
צנחתי אל זרועותיך כזרועות-אבי, אך היריעה
הייתה גדולה מהכיל
ונפלתי בשיבוצים הארוכים של הפלמינגו
אך שאר הטבע עקום וסביב האבנים
בדיל-קונכיות עתיק
כמלמול סופות ישנות שאיני יכולה להמית.
העגמה היא המכסה הרטוב אהובי
אני מתכסה בעורות הנחשים הערים
ולא מכירה את מלמוליהם
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|