הלילות הם המשי הפרום של העצים. כביכול
צנחתי אל זרועותיך כזרועות-אבי, אך היריעה
הייתה גדולה מהכיל
ונפלתי בשיבוצים הארוכים של הפלמינגו
אך שאר הטבע עקום וסביב האבנים
בדיל-קונכיות עתיק
כמלמול סופות ישנות שאיני יכולה להמית.
העגמה היא המכסה הרטוב אהובי
אני מתכסה בעורות הנחשים הערים
ולא מכירה את מלמוליהם | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.