והזמן חולף
אבל הכאב לא
והרגשות אט אט מתפוגגים
אבל הלב לא, הוא איתן במקומו
והבלבול והאשמה והמצפון מטיחים זה בזה
נלחמים זה בזה ולא מרפים
הורגים אותי מבפנים...
ואני מנסה להשאיר ארשת פנים אדישה
ושתי רגליים יציבות על הקרקע
וזה מרגיש לי מזוייף
והוא לעולם לא יבין
והוא לעולם לא ידע
כמה קשה לשבור לעצמך את הלב
עכשיו אני בחוץ, מתרחקת ממנו,
מתקרבת לעצמי, לאמת שלי
והרוח מסחררת אותי
ולוקחת אותי לכיוונים חדשים
אני צריכה למצוא כיוון חדש!
בלעדיו.
צריך לוותר כדי להמשיך
צריך למהר כדי להספיק
צריך לחלום כדי להגשים
הוא הגשים לי חלום
ואני ניפצתי לו אחד
אין צדק בחיים. אף פעם לא היה.
אני מנסה להתעטף במה שנותר
מפחדת להציץ ולגלות
את עולם המציאות. |