דמעותיי כבר פסקו לרדת,
וגופי לגופך חדל להתגעגע.
הריח והבקשות של אחרת,
השתלטו לגמריי על התחושה.
ואם שוב היית חוזרת,
מתנדבת להיכנס לגיהנום,
הפעם לא הייתי נותנת,
לחדור אליי עם חוסר היגיון.
ואם שוב היית באה,
לא היית נכנסת לתוכי,
כי הפעם זה לא זה,
לא אתן לך לחדור אל ליבי.
בבקשה אל תבואי, אפילו אל תתקרבי,
כי רצונך אולי כבר לא דומה לרצוני...
אני כבר לא רוצה לרפרף על הגאיות והעמקים...
אני כבר לא רוצה להצטער, לדעת לאהוב,
לבכות לנגב או לכאוב...
לא אעשה זאת,
ונא גם את אל תעשי,
כי כאשר יבוא יום,
לא אהרוג אותך,
כמו שאת עשית לי... |