|
כשהכל מתפורר אני נושם בכבדות
מציץ על עבר ההשתקפות המבצבצת בין הסדקים
ריקנות פוסעת בי מתוך בדידות
מתוך כמיהה על ההשתייכות
רועד מהחורף שעבר
אני נוטה לחשוב על הגלגול הבא
עוד גלגול יעבור
ואני אעמוד שם מדמם בקור
קליפה אחר קליפה מתפרק לו השריון
ומה שנראה כתבוסה הופך פתאום לניצחון
כשהכל מתפורר אני בורח מהמצפון
מתרחק עוד יותר ונעלם מהעולם
עוד חיוך שנמחק
ואני עוצר ומלקט את הזמן שבו נחקק
עוד פספוס אחרון
די נמאס לי לעולם רק לישון
ציפוי מוזהב מנצנץ מנשמה
קורבן שנפל תמים לאהבה
וכמו שתמה הנגה מלילות אינסופיים
עכשיו היא אמת לי לעולמים
נכתב אי שם בסוף שנות ה- 90 בגיל 17 |
|
|
יש בה גם צדדים
חיוביים...
בוליביה מסנגרת
על בטריית
הדורסל החביבה
עליה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.