זה כואב במקום הכי עמוק, הכי תמים.
זה כואב ותופס אותך חסר אונים.
אין הקדמה ואין הכנות.
ואף אחד לא מלמד אותך איך עכשיו לחיות.
לנצח נזכור. אף פעם לא נשכח. תמיד איתי איתי.
תמיד נכאב תמיד נאהב.. תמיד איתי תמיד איתי.
לדבר עלייך. לחשוב עלייך.
לשמוע אותך. להרגיש אותך.
לאהוב אותך. להעריץ אותך.
לבכות עלייך. לשיר עלייך.
לא להאמין.
לראות אותך. כל כך מוחשי.
ולא אמיתי.
להתעורר למציאות. שהיא סיוט.
לימים שהם לא נגמרים.
שמלאים מחשבות.
עלייך איתי.
וכל דבר קטן מזכיר אותך.
וכל דקה ביום להרגיש אותך.
להרגיש את העיניים שלך איתי.
את החיוך שלך. את הצחוק.
את הקול שלך איתי.
וזה מתגבר.
כל רגע. כל שנייה.
לשמוע אותך. עלייך.
לשיר לך בלי לשים לב.
לשיר עלייך.
לבכות עלייך בכאב איתי...
לכאוב אותך.
עמוק.
במקומות שאף פעם לא חשבת שיכאב.
להרגיש אותך.
להרגיש את המוות.
פתאום הוא מוחשי.
לפחד כל כך.
כי הגיע הסוף.
והלילות מלאים סיוטים.
והחיים כמו חלום בלהות.
ואתה בכל מקום.
בכל פינה. בכל רחוב.
בכל אחד. כל כך קרוב.
ואני כבר לא מחייכת כשאני רואה אותך מחייך.
אני בוכה איתי.
ואני כבר לא צוחקת כשאני שומעת את השם שלך איתי.
אני נעצרת.
והחיים מסביבי ממשיכים. ממשיכים איתי,
פחות יפים, פחות שמחים,
חיים בלעדייך איתי.