אני כותבת לך מכתב כדי להוציא את מה שהרגשתי אז...
היום הדברים ניראים אחררת אבל למרות הכול היתי רוצה שתדע ....
אני לא מאמינה שאי פעם תקרא את זה וגם אני לא חושבת שאומר לך
את זה אי פעם כי אני יודעת שמוטב לנו במצב הזה "ידידים"...

יש מיליון כוכבים בשמים
אבל אתה הכוכב שבליבי
טיפטופי הגשם הן
כמו הדמעות בעיני
והרוח הנושבת היא
כנשיפות נשמתיך על פני
והים הגועש כריגשותי אלי
אתה השמש שמעיר את יומי
וירח שעוטף את לילי
ואתה הוא האחד שאיתי
האחד שאוהב שמוכן להקריב
בשבילי הכול אך אני לא ידעתי
לקבל את אהבתך כפי שהייתי צריכה
הייתי אז ילדה ולא הבנתי
את משמעות החיים לא ידעתי
מה באמת חשוב אז הרסתי
את מה שהיה אני לא מאמינה
שלמרות הכול אתה עדין סובל אותי
אולי יגיע היום שאני אדע להעריך אותך באמת
אני מקווה שאז זה לא היה מאוחר מידי ...