|
אני כותבת לך מכתב כדי להוציא את מה שהרגשתי אז...
היום הדברים ניראים אחררת אבל למרות הכול היתי רוצה שתדע ....
אני לא מאמינה שאי פעם תקרא את זה וגם אני לא חושבת שאומר לך
את זה אי פעם כי אני יודעת שמוטב לנו במצב הזה "ידידים"...
יש מיליון כוכבים בשמים
אבל אתה הכוכב שבליבי
טיפטופי הגשם הן
כמו הדמעות בעיני
והרוח הנושבת היא
כנשיפות נשמתיך על פני
והים הגועש כריגשותי אלי
אתה השמש שמעיר את יומי
וירח שעוטף את לילי
ואתה הוא האחד שאיתי
האחד שאוהב שמוכן להקריב
בשבילי הכול אך אני לא ידעתי
לקבל את אהבתך כפי שהייתי צריכה
הייתי אז ילדה ולא הבנתי
את משמעות החיים לא ידעתי
מה באמת חשוב אז הרסתי
את מה שהיה אני לא מאמינה
שלמרות הכול אתה עדין סובל אותי
אולי יגיע היום שאני אדע להעריך אותך באמת
אני מקווה שאז זה לא היה מאוחר מידי ... |
|
|
הוא לא יודע
לנגן, הוא לא
יודע גם לכתוב
ובעיניו זה לא
הוגן, והוא חושב
שזה לא טוב
הוא לא יודע
לרקד, או לדלג
על שלוליות
הוא לא יודע
לנקד ולא לסחוב
בעליות
הוא לא כותב על
שולחנות ולא
חותך בסיבובים
לא מתעסק עם
אלמנות ולא יורה
בארנבים
אדם מאוד מאוד
פשוט, שלא זקוק
לשום כפיל
תמיד נוהג
ברגישות, ורק
חבל שנקרופיל
זוזו לסטרי ושכן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.