לאחר שעברת תלאות אין ספור על מנת לצלוח ולהגיע אליה, אתה ניגש
אל דלפק הקבלה במרפאה הצבאית. "רק רגע," מוסרת הפקידה באדיבות,
"עוד שניה אני איתך", אתה מציץ מעבר לעורפה ושם לב למטלה עליה
היא עומלת בחריצות, הגדרת שומר מסך עם הכיתוב "שימרית
הכוסית!!2".
לאחר שסיימה, היא מסתובבת ופונה אליך, "מה?" היא פולטת,
באדיבות. "אני צריך לקבוע תור לרופא"
"אי אפשר",
אתה לוקח צעד אחד אחורה, ומעיף מבט אל השלט הממוקם הישר מעל
חלון הקבלה, כאילו לאשש את מחשבתך. "זימון תורים", נכתב שם.
בכיתוב שחור ובולט.
אתה ניגש שוב לעבר הדלפק, "חשבתי שזאת עמדה לזימון תורים, ככה
כתוב מעל, תראי," ומצביע לעבר השלט.
"לא טעית," היא נענית, "זאת עמדה לזימון תורים"
"אז תני לי לזמן תור"
"לא, אי אפשר," היא משיבה, באדיבות.
בשלב הזה, אם היה אפשרי, היה כבר מסומן "?" ענקי מעל לראשך.
"אי אפשר לקבוע כאן תורים, אלא רק דרך הטלפון"
"אז מה מספר הטלפון כאן?"
"02-4536..."
באותו רגע אתה שולף את הטלפון הנייד ומתחיל להקיש את המספרים,
ובסיום מקיש על send.
הטלפון מצלצל. "חכה רק רגע," והיא פונה לעבר לטלפון.
אתה מספיק לשמוע מספר צלצולים עד שאתה שומע קול אדיב בצד השני
עונה, "זימון תורים שלום".