|
בפעם הראשונה כשנפגשנו
אמרת ששכחו להשאיר מפתח -
אז הגענו אליי
אמרת גם שלא משנה לך איפה לישון
אז הצעתי לך מיטה בסלון
לא ידעתי שזה לא נכון
[את מבינה - לא יצא לי התכונן]
היום אני מבין
הייה עליי לדרוש ממך בחדר להשאר
ואני הקטן - לצאת ולשכב בחצר
בבוקר כשהערת אותי בחלוק לבן
והודעת שאתם יוצאים - את והתלתלים
הרגשתי שכזה הוא כל בוקר
כבר שנים
אבל לא היית יפה במיוחד
וכשהורדת חולצה
הרגשתי צורך להשאר לבד
אז הלכת.
בכל-אופן זה היה זמני
כי יש יפות ממך
אבל אין אידיוט ממני
רק עכשיו
כשאין חזרה
אני מבין
שהיית נדירה
ועודני רודף אחריך בחלום
חולצתך לבנה
וחציאתך צבועה אדום. |
|
|
החיים זה כמו
קופסת שוקולד,
לפעמים הם עושים
קלקול כיבה.
הרב הראשי של
במה אחרי שראה
סרט
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.