[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גפן שובל
/
לחזור

קר לי, אני שוכבת על שולחן מסתכלת על התיקרה. אני זקנה מאוד
הקצוות שלי מקומטים ומצהיבים. הצוקים שבתוכי גבוהים, הם לעולם
לא נשברים, הנזירים תמיד מודטים הגינה תמיד פורחת, תמיד אביב,
תמיד עץ בוקיצה גבוהה מצל על הפינה השמאלית שלי אני קפואה.
הילד מגובה הצוקים לא מזדקן ואני הולכת ומזדקנת ומצהיבה. הרוח
שלי היא אותה רוח.

מרימים אותי, מלכלכים אותי, משחקים איתי, שוכחים אותי, מאירים
אותי, משקיטים אותי, מוחקים אותי, מלטפים אותי שופכים אותי
קורעים אותי דוקרים אותי עוטפים אותי.

אני רוצה לחזור ולחבק לחזור ולהתלהב לחזור ולעצום עינים לחזור
ולפקוח אותם. תינוק לא יכול לחזור לבטן,אי אפשר לחזור לסיפור
ישן, לרצות להיות משהי שאינני עוד, לחזור להיות ילדה להתבונן
באותה דרך מכול הכיוונים לנסוע לבית הספר באופניים לחזור
הביתה. לפתוח את הדלת במפתח מיוחד שיש רק לי. לזרוק אותם על
השולחן לנוח על הספה, לחזור לעשן. לחזור לירושלים ואיך שמריחים
את האוויר ונפתחת הנשימה כבר אחרי שער הגיא. לחזור לבקר בבית
שגרנו בו, בקיץ חזרתי ושיחקתי במפלצת, והיא נראתה כמעט אותו
הדבר רק מלוכלכת וזקנה, לחזור לאלוהים כמיהה בלתי פוסקת שמלווה
אותי בכול מצמוץ. לחזור להיות בשקט כמו שהייתי כשהייתי דג.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ואן-גוך חיפש
במשך שנים מה
לעשות עם האוזן
שלו.




האנציקלופדיה
בליטניקה


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/2/08 14:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גפן שובל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה