השקט שלך. השקט שלך הוא להסתכל על חלון הזכוכית, להתיישב
בהפסקת צהריים על מגדל גבוהה ולחלום חלומות עצובים. מתוקים.
מרירים. השקט שלך הוא להשקיף על העולם דרך מסך, והשמש מנגד
מסנוורת, ואת עודך עומדת מול השמש הטרייה. השקט שלך הוא להיות
בלתי- נראית לרגע יחיד, ואז לחזור להיות חשופה ונכנעת. השקט
שלך הוא לראות את הדשא, חלקו מוצל, על חלקו השני את פורסת
שמיכה צהובה וזוהרת. כך השמיים הכחולים, הירוק של הדשא, הצהוב
הבוהק של הימים האלה. השקט שלך הוא סופי אך עם זאת מתחדש. השקט
שלך עוטף אותך בצמר גפן, ואת מרחפת על ענן קצת יותר מידי למעלה
בשמיים. בשקט שלך כלום כרגע לא מורגש, רק מבטים חטופים דרך
חלון הזכוכית. בעוד דקות ספורות תתאפסי על עצמך, כל חושייך
יתחדדו. תישארי מסונוורת על ריצפה קרה.