|
הוא מפריח מילים
מצייר בלי מכחול
מרחף על גלים
מתרפק על החול.
הוא ידיד הרוחות
הצורחות במפתן
או לכל הפחות
הוא מבין את שפתן.
בדמו הבוער
מתפתלים נחשים
בליבו הסוער
מפלים גועשים.
הוא בודה סיפורים
ורוקם אגדות
מטפס על הרים
וחורש בשדות.
אם יתנו לו מילה
הוא ישיב במשפט
גם אם אין עלילה
זה ממש לא אכפת.
חידותיו מגוון
כנביא בעירו
אז למה התכוון
המשורר בשירו?
|
|
|
אני ואת, יש
בינינו יחסים
מאוד ברורים.
אני לא אגיד לך,
ואת אל תגידי
לי. ואתה- אל
תגיד
ליייייייייי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.