התעופפתי גבוה ידעתי הכל
על מבוך הרגע גברתי
ראיתי אותו וראיתי אותי
אך אולי היה זה רק מיתוס
אור העיר שב אלי  
והמיס את רוחי
ופתאום התרסקתי לקרקע
מזדחל מפזר את אפרי
ובסוף מתפרק בבלי דעת


בשאריות עיניי העיוורות
מסתכל על פגרי האהוב
גם רדוף גם עזוב הוא
אך עתה אין כבר טעם
אין מה לעשות
ולכן עלי להמשיך
לעבור את עצמי
להתגבר על הכל
ובסוף כלום לא מובטח


נותרתי לבד עייף חלש וכאוב
נאבק עם עצמי
ורוצה להפסיד ויכולתי
אך עתה עלה כבר השחר
אז ראיתי פניי באמת והבנתי
לנכס משמעות
להוליד את עצמי
ובסוף לשנות גם את שמי