|
"הכל יחסי" אמר לי חבר
ואז התחתן, התאלמן, התעוור
ושינה את כל הגישה לחיים
עכשיו הוא מגדל בגינה יחמורים
מגלח זקנם, מאכילם בחשיש
תוחב לנחיריהם ענבי טלי (מושב לכיש)
מאפרם בפודרה וצובע זנבם
והרי הוא עיוור, בשביל מה לצבעם?
"זו סטיה" הוא אומר ותוחב את הקמיצה
ישירות לחלחולת של עכוזתי הקפוצה
אני לא נהנה אבל גם לא סובל
למדתי כמעט הכל לקבל
ואם זה מה שהוא צריך במקום התרופות
אצבעות נחושות, חומות וכפופות
אאלץ להפנים, למרות החלחלה
והרי זו דו משמעות מעולה...
|
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.