|
כשנעלמו כל הקירות הייתה תחושה של רגיעה.
כשבצדדים הכל שדות ובמרחק של נגיעה.
מרחוק נראית העיר מאוד סגורה ורחוקה,
ומקרוב מרגיש צביטה כשאת מאושר מסמיקה.
לא עזבנו את הבית אך-ורק מתוך בחירה.
אך אי אפשר גם להגיד שזה היה מתוך כפייה.
כנראה שהקריאות המזמינות שמן הכפר.
העלו בך געגוע וכמיהה אל המחר.
התמכרתי קצת לשקט ולשלבי פריחת העץ.
איך נראית זריחה של בוקר ואיך הפחד מתכווץ.
נכון ששעות הערב משמחות אותי בעיר.
אך קרבות בעד מול נגד משאירים אותי צעיר. |
|
איש אחד נכנס עם
ידיד וידידה
למסעדה, אז הוא
אומר למלצר:
אוקיי- אנחנו
מזמינים:
לי- מונדה,
לה- זניה,
ובשבילו תביא
ספגטי.
אז המלצר אומר:
מה, אתה לא הולך
לעשות מזה משחק
מילים?
אז האיש אומר
לו:
בוא-לא-נז,
אוקיי?
הבנתם? בולונז?
בוא-לא-נז?
גם אפרוח ורוד
לא מצליח תמיד
להצחיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.