|
נחשי אור מתפתלים על קיר כחול
חלונות של חושך מצהיבים בחשאי
ווילונות שקופים שטופי צבע
מבריחים רוחות בלהה מעיניי ילדים.
קר בחוץ והשמים כחולים מכאב
מחטי כוכבים בוערים בעיניי
סדר המיתולוגיות נמס לאטו
למקצבים ארכאיים שכוחים.
רגליים יחפות על שדות הגשם
הלב מחסיר את עצמו לדעת
עוצר ותוחם עולמות לרוויה
המים זורמים בצהוב גועש.
שירת הרוח בעלים
מנשבת חיים מטחנות הקמח המנותצות
אני לא מכאן אמרתי לעצמי
טעם האדמה דבק ללשוני. |
|
|
כן, אני אוכל את
הנזלת של עצמי.
כאילו שאתם לא
מתים לעשות את
זה בעצמכם.
דה חרגול הורור
שואו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.