זה אף פעם לא באמת נגמר
רואה איך לכולם קשה בלעדיך
כל אחד בתוך עצמו נסגר
ואני ללא סיבה שוב חושבת עליך

עכשיו כבר לילה, כולם ישנים
עד שהכאב ירדם יעברו שנים
אני עוד ערה, בוהה בתקרה
ואתה צוחק ומסתכל עליי בחזרה

קמה בבוקר, ונדמה לי ששכחתי
אולי משהו חשוב, אולי משהו שחלמתי
שום דבר לא מסתדר, מנסה להיזכר
עוברת הלאה ומתמקדת בדבר אחר

אני כבר מרגישה טוב עם הכל
ואומרת שהרי זהו סדרו של עולם
רק מחשבה אחת אני לא יכולה לסבול
איך זה שאני כאן חיה ואתה כבר לא קיים

מתגעגעת.