1. כתיבה

הסיגריות לא עושות לה טוב.
הן עושות לה בחילות ופילוסופיה.
הן עושות לה מחסום כתיבה אז
היא כותבת על עצמה בגוף שלישי.
היא רוצה לכתוב כמו מירה וכמו אלי
אבל כל השורות שלה מסתיימות בנקודה.
אין לה שירים ואין בה פואטיקה, יש לה רק
ספרות זולה ולא מתורגמת וכל מיני סיגריות אדומות.
אומרים שעוני יכול להיות חומר טוב לכתיבה
אומרים לה שהיא נולדה עם עט בידיים ולא דיברה
עד גיל שלוש
גם אני אמרתי לה פעם - תקשיבי,
זה לא שאין לך כישרון.
את פשוט צריכה מוזה חדשה.

היא לא עצובה, היא סתם מודעת וקצת
מפריע לה לראות מאה אנשים במראה.

הטבק, היא אומרת,
הטבק יוביל אותי לאן שאני צריכה.
הטבק יעשה לי נצח ויעשה לי ילדים.
הטבק אימפוטנט, אומרים לה, אימפוטנט!
אז היא בוכה כי נמאס לה מאנשים שחוזרים על עצמם.


2. יופי

היום נגמר לה החשק להיות יפה.
אין בשביל מה.
הוא כבר ממילא לא ישתדל לאהוב אותה.
הגוף שלה כבר לא מה שהיה פעם,
הסיגריות עשו אותו עוד יותר רזה
והפחדים יעשו אותו כחול.
את כל הבגדים היפים היא תלתה בחצר
כנידונים למוות ותלתה את לבה
על הוו באמבטיה.
תפזורת הנצח הלא פתורה רודפת אותה אבל היא אדישה.
היא עסוקה ב-לטאטא
מהרצפה את התלתלים
שבבוקר היו על ראשה


3. יצרים

היא נורא רוצה להידמות לאלוהים
אז היא מכניסה את כולם
לנייר גלגול
ומדליקה.
העשן עושה לא אווירה קדושה וחור בריאה
והיא נרדמת ככה,
אלוהית ומחוררת.