|
את האור בקצה המערה להראות
את האמת האסורה לגלות
לומר לעצמי שכבר לא אוהב
ששום דבר כבר לא כואב
שתיתי לגילופין את מי המעיין
לא יודע אם נשאר רגש
לא יודע אם קיים
לשכוח את הטוב
לשכוח שפעם הייתי קרוב
להיות בודד
רק לאהבה של מישהו אחר להיות עד
להישאר כך אני לא פוחד
להחליט שעברתי
לא מתתי
הגיעה העת
לזרוק את העט
להפסיק לשפוך הכול על דף לבן
הפתרון ברור, הפתרון מובן
את הרעיון ליישם
את המלל לסיים
להפסיק לחיות כך
אני מוכרח
הנה אני החדש
מגיע לכל מקום
לא מהר
דרגש דרגש |
|
מכאן הדרך רק
למטה, אל תטפסו
על עצים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.