|
בטירה חשוכה מוקפת חומה
יושב האביר עם שריון מפלדה.
הלום קרבות ומעוטר צלקות
כבר לא מעוניין לצאת ולחוות.
במחיר של בדידות הוא שומר על לבו,
"לא אתפתה עוד" - משנן לעצמו.
אך בוקר אחד, כך מבלי שציפה
היפה בנשים על דלתו נקשה,
בתחילה הוא היסס - לבסוף נענה
כל הפחדים נהפכו לתקווה.
בצעד נמהר,
הוא פשוט לא נזהר,
השריון הוסר
ולבו שוב נשבר. |
|
|
סת, הרבה זמן לא
ביקרתי כאן,
רציתי לברר מה
שלומכם?
קצת חשוך פה,
איכס, גוויה,
ועוד גוויה.
ארגנטינאי?
פולני? מה עשו
לכם? מיכלי,
בתנוחה הזו הרגו
אותך ועוד עם
ברוקולי? לא
תימנייה, דברי
אלי. מישהו?
מרגל? מבקר?
הצילו! מה זה
הדבר הירוק הענק
הזה?
חצי תימני יוצא
מהארון (קבורה,
שלא יהיו
טעויות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.