בטירה חשוכה מוקפת חומה
יושב האביר עם שריון מפלדה.
הלום קרבות ומעוטר צלקות
כבר לא מעוניין לצאת ולחוות.
במחיר של בדידות הוא שומר על לבו,
"לא אתפתה עוד" - משנן לעצמו.
אך בוקר אחד, כך מבלי שציפה
היפה בנשים על דלתו נקשה,
בתחילה הוא היסס - לבסוף נענה
כל הפחדים נהפכו לתקווה.
בצעד נמהר,
הוא פשוט לא נזהר,
השריון הוסר
ולבו שוב נשבר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.