|
מתנים הם בכזב
את להט השעות החולפות
לעיסה דביקה של משך
ירוקת הנהר בעיניו של המתבונן.
אני לא נושם יותר את אוויר ההרים
ידיי לא בוחשות באדמת הארץ
דמותי הולכת ונעלמת מנגד
במשמרת הנשמות האבודות.
חלום החופש נסדק למול עיניי
המוזיקה הלכה ואבדה עצמה לדעת
מדי האנשים נצבעו מחדש
למסכי תהודה צוהלים.
דעת הנהר בפשרו
מבוא לערפלי שמיים
קשת הרקיע בגווניה
תכלת ראשית הזמן. |
|
|
למה רוב
הסופר-הירווז הם
שילוב של אדם
וחיה כלשהי, ואף
פעם לא המציאו
סופר-הירוו שהוא
שילוב של אדם
וחפץ מסוים.
נניח, איש
הסרגל, או איש
המסור, או איש
הכיסא.. (אני
יכול להמשיך עם
זה שעות אבל אני
חושב שהבנתם את
הפואנטה)
המנפיש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.