אורי אלה / טרוף |
ודמותך מתמוססת לי אל מול חשכה
כאב לי שהיית אתה דמותך נודפת
נשיקה חמה ומלוחה על שפתיי,
ושפתיי מלאו דם וירוקת.
לא ידעתי מה לומר
דמעותיי זלגו בפרץ שהפיל את כל החיילים לים
מהו סופה של אהבת הנפש, והאם היא בכלל מתחילה או נגמרת?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|