בעליית הגג החשוכה המלאה אבק וקורי עכביש, מתחת לרצפת העץ
הרעועה היא אוספת. אוספת

את כל הסחורה הפגומה.

הכול אטום חזק, חזק שלא ייפתח שלא ייפלט ויימלט החוצה.

חתול סקרן מנסה לגלות מה היא אותה סחורה פגומה. הוא מתגנב לאט
ויום אחר יום

מוצא סחורה פגומה אחרת.

הוא גילה את כישלונותיה,

היום את חוסר ההשקעה,

אתמול את שקריה,

מחר את האגואיסטיות אולי גם את האגו השבור.

מחרתיים יריח את ריח ה"כביסה המלוכלכת"

בהתחלה  יתקוף בכוח

לאחר מכן יקפל זנבו וייעלם

וכל אותה ה"כביסה המלוכלכת" והאגו השבור יישאר בעליית הגג
החשוכה

בצד השמאלי בלבה ויירקב.

הוא פתח את "תיבת פנדורה" לחשה

האם לא שמע את הפתגם "הסקרנות הרגה את החתול?"

הוא גילה את כל פגמיה שהסתירה. חיפש וחיפש ומצא.

ואין כבר כוח להסברים מיותרים.

עוד פגם אחד והיא יודעת. זאת לא הסקרנות, זאת היא שתהרוג אותו
מיד...