אני טובעת לתוכך
"ומצולקת": על ידיך
אתה שואב הכול ממני
לא משאיר טיפה אחת שלי
ואני כבר לא אותה אחת
הנשימות שלי דלות,
והמבט שלי מחוויר,
אני מאבדת את הקסם
הגוף זועק לנגיעותיך
הלב נקרע מתוך עורי
קולי נסדק מדמעותיי עליך
נחנקת מהשקרים שלך כלפיי,
מהמילים הסתמיות
הלחישות הכואבות
העלבונות הנצרבים פנימה
ואז השקט
חצי שנה של שתיקות
ובראשי מהדהד קולך
ובעיניי קבוע מבטך
גופי נגוע בגופך
ורק אתה איננו
בראי שעל הקיר נכתב שמך
באודם שהתבזבז עליך.
והקירות שבחדרי הנם בך
הייתי חייבת להמחיש את היותך
והנה אתה כאן, מולי
ואני קוראת שמך
שעל האבן הקרה
"בעל יקר, אב אוהב ובן דואג
נזכור אותך לנצח"
תמיד ידעתי... אני
האישה מהצד. |
