זה יהיה עוד מפגש רגיל
פשוט כזה. מובן מאליו
הריח של שנינו יטריף את שנינו, כרגיל
ושנינו נחזיק את עצמינו מבפנים
לא לטרוף אחד את השני
לא להראות כלום
לא להעז
לא להרוס
לא לדרוס
ושוב לא תדע. כמה אני אוהבת
ושוב בדרך חזרה אני אהיה על סף דמעות
ושוב אני אחשוב על כל הכמעט שהיה שם
ואשחזר בפעם המיליון את הבלתי אפשרי בחלומות הכי מתוקים
והכי שאסור לחלום אותם
כל כך פשוט ולא מזיק
הכי בטבעיות בעולם נצלול לנשיקה אינסופית
נשיקה שתסביר לך את הכל
את כל מה שרציתי להגיד לך ולתת
את כל מה שרציתי שתרגיש, וכמה שרציתי שיהיה לך טוב
טוב בגללי.
ואז - ברגע - תבין הכל, ותבין שזה בעצם גם כל מה שרצית באמת
ויהיה לך שמח.
ונהיה ערים כל הלילה, זו תהיה ערות כזו, מרגשת.
כזו שפשוט אין סיכוי שנירדם מרוב התרגשות
וכשביום אחר בעתיד ניזכר בלילה הזה
הוא יראה לנו כל כך מושלם
כאילו המוכשר באדם לקח את כל מה שאליו אי-פעם כמהתי
ושיבץ לי אותו בתמונה מושלמת.
וגם דאג שאני אחכה הרבה זמן לרגע
כדי שכשהוא יגיע, אני אדע להעריך ולשמר אותו
לתמיד.
מבטיחה לשמר, רק תגיע!
ההמתנה כואבת, והכאב הוא תמידי...
שלך, באמת שלנצח. |