רוצה כל-כך לכתוב, להניח הכול לפני. לפני העולם
אבל אין מילה או תיאור כדי להעביר את האמת שלא העזתי לה
עכשיו, שאני מעזה, זה אפילו גרוע יותר
יש אמת אבל אין אמת
האמת איננה משגת.
אתה כל השירים כולם
כל המילים כולם
אתה איגוד כל הרגש וכל האמת
כל דפיקה בלבי היא אתה
כל תכונה, כל לאות
להגיד אוהבת זה קטן לי מדי
זה לא מכיל ולו חלקיק מההתהוות
שיגעון נעורים שלא הרפה
ורק התרחב עם הבגרות.
עם ההבנה האמתית - התמונה כולה.
כל שיבוץ של מילה בכתוב רק מכאיבה
רק מזכירה כמה זה גדול ממני
כמה מסלולי חיינו, שתמיד היו מקבילים זה לזה
לא יפרו את חוקי הטבע
לא יפגשו לעולם
והעולם ימשיך להסתובב
והלב ימשיך לדפוק
ובי חלל ייוותר. |
