הולכת בשקט / כשתלך |
כשתלך,
אני אסרוג לך צעיף של חטאים
שיחמם אותך לעת זקנה.
אני אפרום את עצמי ואמלא ב
צמר-גפן מתוק.
אשליך כל פצע בגוף לבור
שכרית לי כש-
(אני) אציף את הסדקים בעזבוני
ואשמור אמונים לדמותך
המשתלכת.
אני אעקור את חבל הטבור
שכרוך סביב צווארי ו
אתפלל לישועתך.
15.1.08
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|