אור איה / רחוקרוב |
שהיה בינינו,
התפוגג ביעף
בהינף מטוס חטוף.
וכל שעה שקרבת,
אלפי ימים התרחקת,
ועכשיו אנו כאן,
בחדר שקירותיו כלוב,
האוויר עופרת
ואתה פה,
מולי,
כה קרוב,
אושיט יד ואגע,
אך הלב...
חמדתי אותך.
אהבתי אותך?
הן נתת לי כל שאפשר
לי לתת,
רק החום שחסר
שלא צלח קילומטרים,
כלומר, מיילים,
ועכשיו שנינו.
אתה.
אני.
בחדר אחד,
לבד,
הכי לבד שחשתי
מעולם.
13.01.2008
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|