מירי קנבסקי / שנינו והים |
בית א'
יושבת לי מול דף לבן
האם זה עוד יום או שזה יום חדש
אורזת תקוותי עם הגלשן
והחוף נראה כבר מטושטש
פזמון
עוד יום בו אנחנו מפליגים לאינסוף
והזמן נעצר אל מול השקיעה
חלום רודף חלום
רק אם לא תעצור
ואני רוצה לומר לך תודה
בית ב'
האור שבך ברא לנו מציאות
הנה עוד מקום בו אנשים מחייכים
עוד חיבוק חם אולי פעם נתראה
החיים מעולם לא נראו כה אמתיים
פזמון
עוד יום...
בית ג'
ובלילה כשאנחנו נירדם
והגלים יתנפצו תחתינו
אתה ודאי תשכח
אך אני אזכור
איך הים לקח את שנינו
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|