אז מה?
אז מה אם לקחת לי הכל והשארת לי רק פרח אחד, שאפילו ממנו
נופלים עלי הכותרת, אחד אחד, לאט לאט?
אז מה?
הרשה לי לומר לך דבר מה או שניים.
אני חזק יותר ממך. אני אנושי. וגם אני אמצא את מקומי באדמה,
כשכל מה שנשאר ממני זה מצבה.
אתה תישאר פה לנצך. אתה תסבול ולא יהיה אדם בעולם הזה שיגאל
אותך מיסורייך. אתה כבר מת מבפנים.
לי אולי יש רק פרח אחד, ובו מספר עלוב של עלי כותרת שעומדים
ליפול גם הם. אך כל אחד מהם הוא מהיפים ביותר בעולם, וכל אחד
מהם ייפול על האדמה הנפלאה בה אני קבור, ומשם יתעופף עם הרוח
עד שיום אחד אולי, רק אולי, יימצא גם העלה את סופו.
לך יש יער. אבל היער שלך מלא בשיחים קוצניים, ואתה תראה את
אותם שיחים, שאתה נטעת בידייך החשופות, נופלים אל תוך קרחת
ענקית, ומהר מאד מתבלים ומחלחלים אל תוך האדמה הרקובה שבה
צמחו.
אמן.