עופרי-אור אלאלוף / שארית התום |
בתומך על ענפייך, כעץ נושר מעלעליו
על כביש האספלט, מדרכת פחם.
-
את ואני - קורי עכביש, בצעד דק. פן נגווע. דברי
אליי, בין השברים.
-
את היית לי, כנטיפי טל שקופים - מושלגת אל בוקר
אפרורי, כאותות זרקורים - הבהובי שתיקה
למצוקה, שטרם ידעת זמנה.
-
מה קצר הוא
הרגע. כה קלוש הרמז שנשלח.
13.1.08
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|