הכל בסדר. רק שעצוב לי כל הזמן. יש רגעים שאני ממש מחניקה את
הבכי בקושי.

הכל בסדר. רק שנמאס לי להעמיד פנים. חיוך מזויף וצחוק מאולץ.

הכל בסדר. רק שאני לא מדברת עם אף אחד. רוצה להגיד משהו וישר
מתחרטת.

הכל בסדר. רק שאני לא בוטחת באיש. אף אחד כבר לא מכיר אותי, גם
אני לא.

הכל בסדר. רק שנהייתי קליפה ריקה. יש בכלל מה להכיר?

הכל בסדר. רק שאין לי חשק לכלום. לא לצאת החוצה ובטח שלא להיות
בבית.

הכל בסדר. אני כל הזמן אומרת שהכל בסדר.
איך אתם קונים את זה?

ישבתי לבד על הספסל ושמעתי שיר.
אותו שיר מהבוקר.
ואז הוא בא ושאל אותי "הכל בסדר?" ועניתי שכן.
"את נראית עצובה"
"לא, סתם עייפה"
"גם אני עייף"
"כולם עייפים בזמן האחרון."