בית ספר,הפסקה, מחששה, מחשבות רצות:
כן!
לא!
לא יודעת!
למה זה כל כך חשוב?
תבטחי בי ותאמיני למה שיוצא לי מהפה.
מדברות ומדברות ושקרים רצים על ימין ועל שמאל, "זה לא כמו
פעם"
היא אומרת,"פעם לפני ה- זהשלאמדבריםעליו"
הוא שינה את כולנו, זומבים אחד אחריי השני נכנסים לשיעור מורות
מנסות להעביר שיעור ללא הצלחה המוחות מרוקנים ממידע, הם לקחו
את הכל אפילו את הזיכרונות הכי קטנים.
מנסים להמשיך בשיגרה אבל ללא שום פיסת מידע זה בלתי אפשרי.
מגיעים לבתים איש איש לביתו אף אחד כבר לא חי, כולם מגיעים
מתקלחים והולכים לישון בלי שום מחשבה שרצה בראש ולו הכי קטנה.
ורק היא יושבת ובוהה, בוהה בלא ידוע ומנסה לחשוב אבל אי אפשר
אסור לחשוב, אסור, פשוט אסור! "הם ידעו הכל!" היא אומרת לי
ואני מנסה לשכנע אותה שתגיד לי שרק תאמר לי:"מי זה הם?" |
