עכשיו היא באוטו, בדרך הביתה לבעלה, מזמזמת עם הרדיו שיר
שמכירה. היא עשתה את זה עם המדריך מהמכון כושר; הם הזדיינו
לתוך הקיר של המכון, באחד המשרדים. היה זרוק שם מזרון דק כחול
של התעמלות אבל היא עדיין הרגישה את הרצפה קשה עם העצמות של
האגן, כשהיא משכה אותו אליה והוא נכנס בה פעם ועוד פעם, ועוד
פעם.
ועוד פעם. יש עוצמות באוויר הקריר דרך החלון. עכשיו היא באוטו,
בדרך הביתה. רמזורים ופנסי רחוב מזדמזמים עם שיר שמכירה. החלון
פתוח. היא חוזרת עתה לבעלה, רגועה ושלווה. מגבת מלאה זיעה
יושבת על המושב לידה. היא שרה שיר איטי עם הרדיו. מוציאה מתוכה
אויר, לאט, בנשיפה ארוכה. על פניה תלוי חיוך של רפיון. היא
נראית שלמה; הגיעה למלואה, למלוא הגשמתה - כמו חרב שדקרה ועתה
מושבת לנדנה.