8.9.07
שמה על עצמי עוד תפאורה
שבניתי לעצמי גם אתמול
אך בפנים - כלום.
שממה.
אני בודדה
דמעה.
סך הכל אין משהו שצובט
ואולי זה הדבר הזה
שממני חומק,
ונותן לי
תחושה שכזו,
תחושה מעיקה
שמתוך הבטן אליי זעקה
לבד.
ואין מי ששומע.
איך אוכל להכיר
אם אף אחד אינו יודע?
שקט.
כי כך קורה תמיד,
אתחיל עוד שבוע
עם תפאורה פשוטה יותר
כשמתחתיה הרבה מסתתר.
זה לא יעזור להמשיך כך
לכן אפסיק לחשוב,
כי רק כך זה
נשכח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.