בגיל 16 היא חזרה להוריה. הם לא קיבלוה. במילים אחרות היא
נזרקה לרחוב. בגיל 14 היא ברחה מהבית. אבא מכה את אמא וחונק
אותה. היא אז רק ילדה בת 9 שמצילה את אמא שלה. אמא מבולבלת
מבית טוב. אבא מבית טוב. מהיכן הגיעה אלימות שכזו ?
ההורים התגרשו ואמא התחתנה עם גבר אחר. גבר שהיכה את אחיה.
בגיל 14 היא ירדה מהבית מתל-אביב לפנימיה.
בפנימיה היו לה כל מיני אהבות. פעם גבר כזה פעם כזה.
אבל הטראומה האמיתית החלה באותו יום שבו הגיעה לתל אביב ולא
היה לה היכן להניח את הראש שלה. סבתא אמנם נתנה לה דירת חדר,
אבל לא היה לה כסף ולא אוכל... וכל המי ומי של תל אביב הצפונית
הגיעו... מהיכן תביא אוכל ? עייפה ורצוצה ורעבה. הדירה הצרה
התמלאה בצעירים. ביניהם היה גם הגבר הזה, הפושע הזה. היא לא
הכירה אותו, הוא לא הכיר אותה. אבל הם כבר היו צמודים. היא
אמרה לו :
- "תוריד ת'ידים", הוא לא הוריד. הוא הוריד לה ת'בגדים והחל
לחדור. בימים רגילים היא היתה מסוגלת לעצור אותו, לסגור את
הברכיים ולחסום לו ת'דרך. אבל העייפות נתנה את אותותיה. הרעב
הציק לה נורא. הבדידות יותר מהכל.
והיא אמרה לו:
- "לא" מאה פעמים לפחות. היא אמרה לו:
- "אני לא רוצה, אני לא יכולה". והוא לא הקשיב. רק הצורך המיני
שלו שהתעורר וגדל בתוכו עניין אותו. האורגזמה האנוכית שלו -
וזהו.
לא עזרו היללות, הלחישות, התחינות, הבקשות. לחדור ככה לנערה לא
רטובה. בכוח. להשאיר לה מזכרת נוראית, זה כמו לרצוח. יותר
גרוע.
טראומה לכל החיים.
אתמול, היא סיפרה לי משהו נוראי. חבר שלה "לשעבר", מישהו שהיא
סיימה איתו יחסים לפני חודשיים וחצי בגלל שהוא בגד בה עם אישה
אחרת, והיא כעסה עליו נורא, ואמרה לו שאין ביניהם יותר אמון.
כמו שאין אמון בין חיות, החיות לא מרגישות ביטחון ואז הן לא
עושות אהבה. ככה גם היא. אם היא לא נותנת בו יותר אמון היא לא
נמשכת אליו יותר.
היא אמרה לי כמה פעמים בחודש האחרון שהיא גמרה איתו לתמיד
ושהיא ממש ממש ממש כבר לא נמשכת אליו יותר...
והנה, לפני פחות משבוע הוא חדר לביתה ללא רשותה. פשוט בא בבוקר
מוקדם, משהו כמו 6 בבוקר. הוא חיפש פירצה, הדלת היתה נעולה, גם
הדלת האחורית של הוילה השכורה שלה היתה נעולה. עד שמצא את
החלון במטבח, פתח אותו וקפץ פנימה. (באמת מזל שהילדים ישנו טוב
אותו בוקר גורלי. אחרת, אם היו רואים את הפושע = החבר שלה נכנס
ככה בטח היו מקבלים טראומה לכל החיים, מההתנהגות הפראית הזו.
היא גרושה ואין מי שיגן על הילדים שלה. ככה לגור בבית בלי הגנה
של גבר זה מפחיד). ואז כאשר הפושע = החבר שלה ראה שאין כל
התנגדות בבית, התגנב אליה לחדר, התפשט מבגדיו ונכנס אליה
למיטה.
אני לא אתאר לכם מה קרה במיטה בדיוק. היא לא תארה לי בפרטי
פרטים מה קרה במיטה. אבל מתוך המכלול עולה כי ברגע שהוא הצליח
להפתיע אותה, זה עורר אותה מבחינה מינית, הפראות הזאת,
ההרפתקאה הזו. שמזכירה משהו נשכח מלפני 24 שנים... משהו שנשאר
בתאים האפורים של המוח שלה. כאילו הפרא של אז חוזר עכשיו. אז
ניסתה לסלק אותו. במשך השנים למדה לאלף אותו לעיניניה. ועתה
היא תאלף גם את הפושע = החבר שלה, כך היא מאמינה.
ברגע שהוא הפתיע אותה, היא קיבלה אותו בזרועות פתוחות בגלל
הדרך הפראית שלו. היא נמשכה לפראות שלו וחייכה לי בטלפון. כן,
היא חייכה. זה שימח אותה שכך הוא כבש את ליבה, מחדש.
כל פעם שהיא מסיימת איתו את היחסים בגלל בגידות שלו בה. היא
כואבת ובוכה וצועקת. וזועקת מאה פעמים:
-"לא לא לא" ! וזה לא עוזר לה. ברגע שהוא משתמש בכלי הפראי
שלו. זה מזכיר לה את הפצע מגיל 16 שנים. זה מזכיר לה את הפצע
של האונס הנוראי, אונס שהוא גרוע מרצח ! וכך היא מתאהבת כל פעם
מחדש ברוצח שלה = בחבר שלה. ומסיימת איתו את היחסים כי היא
מספיק חכמה להבין שהיא שוכבת עם האנס שלה...
ינואר 2008
|