חומות ננווה נופלות
לרגליים זרות
סדום ועמורה
והפכתי לנציב מלח
כי הסתכלתי על ביתי
ידו של אל שקר כלשהו
מרקיבה תחת גופת אהובתי
רגליה היפות
נמרטות מן הרצפה הלוהטת
פניה מתקרבות אליי.

קולות רמים נבלעים מבין לסדקים הצרים
שבין מחנות עמלק
יהודה איש קריות צורח
בעוד דמו של הצלוב ניתז על פניו
ציפורניו שורטות את גשר אפו
הצרוב משמש ישראל ארץ יעקב
אוטובוס התפוצץ בירושלים
אין תקווה
יד של אל שקר כלשהו
מרקיבה תחת גופת אהובתי
רגליה היפות
התנפצו לאלף רסיסים ברגע
שנגעה בה האש המכלה.

הצלב נשרף
מגן הדויד נתלש משער בית הקברות
חצי הסהר נצבע באדום ארור
כהה,
שיער שלושת הדתות לוכלך
בדם קרוש ומרקיב
ריחו מתכתי ומבחיל
מה שלא נעשה,
אי אפשר לקרצף כל כך הרבה גופות
שהקיזו את דמן למען אל שקר כלשהו
שידו מרקיבה בסתר.