כשהגעתי
הוא היה כל כך אפאתי
וכששמענו איזה שיר על אהבה, הוא העביר או כיבה
כאילו הוא מפחד או בורח

זה מתבטא בדברים ממש קטנים
כמו למשל שהוא קנה לעצמו טילון
ולי סתם ארטיק בכלל לא טעים
או שאם אנחנו לא שוכבים הוא לא מנשק אותי
או נוגע בי כך סתם
כאילו לנגיעות יש זמן

בלילה הוא נדבק אל הקיר ונרדם
הוא בכלל לא צריך אותי שם

כשעמדתי ללכת הוא אפילו לא הציע שאשאר
נהייתה מן שתיקה רעה באוויר
הוא רק נתן לי הרגשה שאני לא רצויה
ואני, זה כמו לדבר עם הקיר..