המיליטנטיות איתה אתה מרכיב
את הפחדים שלך
היא תיבת האוצר הסמויה ביותר מעיניך.
הטוב שלך נטמע בכוויותיך
סדק שלוטף לך לוחש: "ברח, נסיך"
ומבלי לעקל את השאר בנמצא הכבוי -
אתה נגמר כולך,
כמו מלחמה.
השאר הן מלכודת אלטרנטיבית
ואני סבך האיקסים הגדול ביותר שתצייר.
על כל אגף-פרצופי השמאלי
יריקות שרוטות של אדם חזק ממה שהוא יודע
גופי הוא הכלא של העשורים האחרונים
אני חורכת את מרחב היריעה הזה:
שתיפול שתצעק שתשאג שתחמוד
שתרצה שתעטוף
שתפרום ממני את האש שלך.
שאפסיק לנסות להתחבב עליך כשאני כותבת
בנשימות המדויקות שלך שאספתי
בקופסת הפרפרים לפני שתלשתי להם
את הכנפיים, שימותו בדילים של רירי עצב נושמים. |
