אני הפסדתי אותך יפהפיה נבונה שלי, ואת הפסדת את המערכה כולה.
במערכה אני מתכוון כמו במחזה תיאטרון. מערכה ראשונה, שנייה,
שלישית. את הפסדת את כל המערכה הראשונה. כבר בראשונה הרמת
ידיים, והודעת לכל העולם ואשתו שאת לא משחקת במשחק הזה. כאילו
מבחינתך ההתחלה היא הסוף, הראשונה היא האחרונה. איזו חוכמת
חיים ? האם תהיה מערכה שנייה ? ואולי דווקא השנייה תביא לך
הצלחה ? ניצחון ששאפת אליו בראשונה והתברר שטעית. אולי תשיגי
הכרה בינלאומית בריקוד שלך ? ואולי שלוות ושקט נפשי בלי עצבים.
ואולי אני מעז לחשוב, גם אהבה גדולה מהחיים ? אולי ? מגיעה לך
לא ?
רציתי לדבר איתך אז ועוד פעם, אבל ראיתי פחד בעינייך. לא
יכולתי לגשת אלייך. עם פחד בעינייך. וכל גופך אמר:
- "שלא תעז להתקרב אלי שוב".
שמחת מהמשחק הזה שאת תמיד עושה, עוברת כאילו איש לא נמצא
ברחוב. אז גם אני שיחקתי לך את המשחק הזה. חייכת לעצמך. ראיתי.
את אוהבת את משחקי הכאילו האלה. אז נתתי לך אחד ועוד אחד כזה
לאשליותייך.
חשבת שלא הבחנתי בך ונרגעת.
אבל דאגתי לך. סיגל. אמרת שאת לא ישנה בלילות מעצבים.
ונעלמת לכמה ימים בלי טלפון. בלי סמס. כלום. אי אפשר היה להשיג
אותך ולדעת אם הצלחת לישון בסוף...
רציתי להרגיע את עצבייך. לא רציתי שתאשימי אותי בעצבייך. לא
אני אשם בזה שאת לא מצליחה להירדם בלילות.
אני רוצה לרפא אותך. זו באמת סיבה לשמור איתך על קשר, לא ?
הנחתי לך להירגע. וכך עוד חודש חלף עבר לו.
מאז עברו כבר כמה שנים. והנה את מוצאת אותי במסעדת הסושי
האהובה עלי על שפת ימה. למה את מדברת עלי עם חברתך ? למה את לא
באה להגיד שלום ולהכיר את ידידי ? קרולין היא עוצמה רוחנית
ענקית.
אני עדיין מאמין שיש רגע שבו הכול מתהפך. זוכרת את הסיפור
שסיפרתי לך על חמוטל מויצמן, בית יהושע, אודים, אבן יהודה
קדימה... זוכרת איך הכל התהפך במכה אחת כעבור 20 שנים. בסדר.
אמתין 20 שנים עד לרגע הגדול שבו גם את סיגל, תתהפכי. או אז,
זה יהיה התענוג הגדול ביותר.
זוכרת את הרגע את השנייה, את חלקיק השנייה שבו יצאה ממך קרן של
אור אלי ? זוכרת ? איך יצאה מתוכך אהבה טהורה לרגע קט. אהבה
שטיהרה את כל האווירה ביני ובינך. אהבה שנקתה את הרחוב מכל אבק
של שנות חושך.
לפתע האור שלך האיר. החום של ליבך חימם את ליבי. ליבי התמלא
חמלה גדולה אלייך. לרגע אהבתי את התנהגותך, על כל גווניה. ולכן
סלחתי לך.
לרגע היתה לך הזדמנות להשתנות לעד. לא חבל ?
עברתי יום כיפור קטן איתך, וליבי טוהר בסליחתי אלייך. אני נקי.
תודה. אני טהור בזכותך. סליחה.
ואת ?

2008