|
"אל... עד שתגיע למקומו"
לא אשפוט, אם לזה ישימוני.
עד כי אתיר שרוכי ואחלוץ.
עד אחשוף זוג כפות רגלי.
לבלות. את בית נעליך.
משם. רק משם. יהיה כס.
ממקום עומדי. אחוש נפש.
את זוע ליבך. למקומך.
לשבטך. או חסד-שיבתך.
כי במכחול אצייר,
בדמיוני המשתלח,
-מעשה חליצה. |
|
|
לא קל להית
איגואנה. כל
הזמן להוציא,
להחזיר את
הלשון. עכשיו
במיוחד קשה לי
כשיצאתי
מהאופנה. אולי
אני אכתוב סיפור
שאני כאילו בן
אדם.
על הסיפורים של
עין (שם בדוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.