ברדיו מתנגן לו שיר שקט
זרקורים מאירים את השמיים
זיקוקים מתפוצצים במרפסת שלך
את מתלבשת, בחדר השינה
רוקדת לעצמך,
מבקשת להנאות מן הקסם
מבקשת לגלות, את סוף הסיפור
הם סיפרו לך
שבגיל מסוים, הכל עובר ליד
הכל נוגע ומקבל מכה
נועלת את הדלת
ויוצאת אל הרחוב הקר
מוניות עוצרות, זוגות חולפים
את עוד סופרת את הזמן
נזכרת בכל מילה
עם סיגריה ביד
את מבקשת לדעת, היכן את נמצאת
בגיל שלושים, כל העולם נכנס
אל תוך, ההצגה האחרונה
כל העולם מחכה
שתיכנסי
מסיבות גדולות
אנשים קטנים
ספרי פילוסופיה מהדהדים בראש
את מביטה בעיניים שמביטות בך
את שוקעת, אל תוך רגע אחד
ומתעוררת שיכורה, בתוך עולם אחר
תביטי סביבך
משפחות חדשות קמות כל יום
אלו שהיו איתך,
עכשיו, יש להן יד שאוחזת בהן
ואת מתנתקת לאט
המסיבה נגמרת
חוזרת הביתה, במונית ריקה
עולה במדרגות
אל חדר השינה
טלוויזיה מדריכה אותך
איך לחיות
בגיל שלושים, כל העולם נכנס
אל תוך, ההצגה האחרונה
כל העולם מחכה
שתיכנסי את
מפרקת לאט את השברים
מחפשת קסמים במבטים של זרים
ובבוקר מתעוררת לבד
לא משנה מה אגיד לך
לא משנה מה אספר לך
המחמאות ישאירו רק סימן
ואת בגיל שלושים, רוצה את מה שיש לאחרים
נותנת לזמן להיעלם, זה לעולם לא נוגע,
זה לעולם לא נכבה