דפנה ליבוביץ / פרי העט |
שלפחות פי וידיי שווים
ואל תחשבו שאין בי כוונה
לשמור על אמת מידה של אמת...
סודות מתוקים נתגלים בשעת
הכתיבה, מרככים מצפן מלא
שסובל מאלצהיימר סלקטיבי
ברגעים שבהם הגוף נזכר
באותה נפש שמתה בתוך
זוג עיניים
הוא
מפיח קרח בזיכרון הנזיל
עד לרגע שבו העט מתחיל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|