מילים ולחן: הילה דמרי


זה חורף של יום יפה,
היא יושבת בחוסר מעשה,
ובחוץ נופלים גשמים כבדים
ולה בפנים נעים.

אז היא לובשת את המעיל,
והולכת לה בשביל,
שמוביל אותה למעשה
בחורף של יום יפה.

פזמון:
ואנשים בחוץ מסתכלים,
ואנשים בחוץ מחייכים אליה,
וזה כל כך הרבה
וזה גדול עליה,
אז היא הולכת
היא הולכת.

נעצרת במקום,
משהו מציק לה פתאום
רק נזכרה בחלום ישן, מזמן.

והיא ממשיכה ללכת,
היא נודדת עם השלכת
ופרפר לבן מוביל אותה למעשה
בחורף של יום יפה.

פזמון:
ואנשים בחוץ מסתכלים...

ואנשים בחוץ מסתכלים מוזר,
ואנשים בחוץ רואים פרפר,
שמוביל אותה והיא הולכת
הם מסתכלים ובחוץ שלכת...

וזהו חורף עם הרבה גשמים,
וזהו חורף ולה נעים,
ואנשים הם מסתכלים מוזר,
והיא הולכת
היא הולכת...


תודה ענקית ענקית לעופר!!!